<h1>ספר המנהגות לרבינו אשר מלוניל</h1>
<h2>דף ס:</h2>
כתי' שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה. ת"ר צריכין אנו להתאבל בכל עת על חורבן בית המקדש כמו שאמרו חכמ' ז"ל אסור לאדם למלאות שחוק פיו מפני אבילות בית המקדש. ולא בבתים מסויידים נאים ולא להתגאות בבגדים נאים יותר מדאיי ולא בתספורת יותר מדאיי, אסור לסוד ביתו אלא משייר אמה על אמה כנגד הפתח וכן בתספורת חייב לשייר בת צידעא וכו' וכיון שאמ' חכמים שבכל עת צריכין אנו לזכור חורבן בית המקדש ולמעט בתענוגים כ"ש וכ"ש בימי חורבנו כגון מי"ז בתמוז ואילך שיש להחמיר יותר עד י' באב שבו נשרף בית אלהינו ואירעו לאבותינו ה' צרות בי"ז בתמוז וה' בט' באב. ועוד מצאתי כתוב בירושלמי [פסחים פ"א ה"א] א"ר זעירא אלו נשייא דנהגו דלא [ל]מישתי חמרא מדאב עליל מנהגא שבו פסקו אבן שתייה שנאמ' כי השתות יהרסון. ונ"ב דנקראת אבן שתייה שהיתה שם שתות יין הנסוך. וראיתי נשים יקרות שנמנעות מלשתות יין ומאכל בשר מי"ז בתמוז עד י' באב ואומרות כי כן קבלו מאמותיהם דור אחר דור. ונ"ב משום הא דאמר במשנתינו בי"ז בתמוז בטל התמיד וכן בעונותינו בטל ניסוך היין, ויש מן האנשים נוהגים כן. ונהגו בספרד שאין אוכלים בשר מר"ח אב עד י' באב. ונוכל להביא ראיה מהא דתנו כשחרב בית המקדש רבו הפרושין בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין וכול'. עד כאן לשון הר' אשר ב"ר שאול שמצאתי בספר המנהגות.
